פסיכותרפיה בשילוב מוזיקה
.jpeg)
אני קודם כל מטפל. לפני ואחרי הכל.
אבל, אני לא מטפל ׳רגיל׳.
השנים שלי כמטפל קלאסי, כמו שלמדתי ש׳צריך׳ להיות הרחיקו אותי כמעט לגמרי מעולם הטיפול.
אני מאמין ביצירת קשר משמעותי עם המטופלים שלי.
זה חשוב לי ממש.
אני לא יכול לתת למטופלים שלי את השירות שמגיע להם אם אני לא עושה את זה.
ולמדתי אתיקה. שנה שלמה. אני מבין למה זה חשוב.
ועדיין, הגעתי למקום שאני יודע איך נכון לי לעבוד.
איך נכון לי לטפל.
אז בא לי לומר שאני לא רק מטפל.
לפני התואר הראשון, מזמן מזמן, למדתי שנה אימון אישי.
לא היו לי מתאמנים למעשה מעולם, אם לא מחשיבים את עצמי.
אבל היום עם המטופלים שלי, אני משתמש בכלים רבים שלמדתי אז.
במשך כמה שנים הייתי חלק מקבוצת לימוד של ימימה עם איתי אשכנזי היקר. כנראה הלימוד הכי אפקטיבי ומשנה חיים שלקחתי בו חלק.
ימימה היא מורה גדולה עבורי.
וגם היא נמצאת איתי ובתוכי בכל מפגש טיפולי.
בשנים האחרונות אני לומד שיטות אחרות. פחות קונבנציונליות. פחות אקדמיות. אבל מלאות לב, ורוח.אני מביא תוכן מלימודי הנחית קבוצות, הקשבה ערה וקונסטלציה משפחתית לתוך המפגש שלנו.
גדלתי עם אבא שמגיל 0 לימד אותנו על כוחו של הדמיון ועל חשיבותה של המחשבה.
וכמובן שגם הוא איתי כל הזמן.
וכמובן שיש את המוזיקה האהובה, שמלווה אותי, שנמצאת איתי תמיד.
לפעמים היא מאוד נוכחת בטיפולים ולפעמים היא מחכה לתורה.
אז מטפל?
תרפיסט במוזיקה?
מאמן אישי?
מאמן רגשי?
מנטור?
פסיכותרפיסט?
מי שעוקב אחראי רואה שאני משחק עם ההגדרות כל הזמן.
גם אם זה יקח זמן, זה רק עוזר לי להמשיך ולחפש את המילים הנכונות למה שמרגיש לי ברור מבפנים